פצע לחץ בעכוז: איך מפחיתים עומס ומונעים החמרה?

פצע לחץ בעכוז נוצר כשלחץ ממושך, חיכוך ולחות פוגעים באספקת הדם לעור שמעל עצם העצה, ולכן הפחתת העומס היא החלק החשוב ביותר בטיפול, ובשלבים הראשונים לפעמים גם החלק היחיד.
הכלל המעשי הוא לא להשאיר את אותה נקודה תחת לחץ לאורך זמן, להחליף תנוחה לפי תוכנית שמותאמת למטופל, לשמור על עור נקי ויבש, להשתמש במשטח תומך מתאים ולבדוק את העור בכל יום.
אדמומיות שלא נעלמת אחרי שמסירים את הלחץ, שלפוחית או פצע פתוח הם סימן לפנות לבדיקה מקצועית.
פצע עמוק, מפריש או עם ריח חריג דורש טיפול של אחות פצעים בלי דיחוי.

אני עידית ארז, אחות פצעים וכוויות עד הבית.
אני מגיעה לבית המטופל לטיפול בפצעי לחץ ולליווי של אחות פרטית בבית, ובמאמר הזה אפרט איך מזהים, איך מפחיתים עומס ואיך מונעים החמרה.
אם אתם מטפלים בקרוב מרותק למיטה ורואים סימן חשוד, צרו קשר ואגיע לבדוק.

למה העור באזור הישבן נפגע ומי נמצא בסיכון?

האזור שמעל עצם העצה ועצם הזנב מכוסה בשכבה דקה של שומן ושריר, ובין העור לעצם כמעט אין "כרית" שתספוג עומס.
כשאדם שוכב או יושב זמן רב, העצם לוחצת על הרקמה מבפנים והמזרן או הכיסא לוחצים מבחוץ.
כלי הדם הקטנים נסגרים, העור לא מקבל חמצן ותוך שעות ספורות מתחיל נזק.

לצד הלחץ עצמו פועלים עוד שני גורמים.
הראשון הוא "כוחות גזירה", כלומר החלקה של העור והרקמה העמוקה בכיוונים שונים, למשל כשמרימים את ראש המיטה והמטופל מחליק מטה.
השני הוא לחות מזיעה או מאי שליטה בסוגרים, שמרככת את העור ומחלישה אותו.

הסיכון גבוה אצל מטופלים מרותקי מיטה או כיסא גלגלים, אצל קשישים, אצל אנשים עם סוכרת, תת תזונה או תחושה ירודה, ואחרי פגיעה בחוט השדרה.
גם מי ששהה זמן ארוך באשפוז או התאושש מניתוח גדול נמצא בקבוצת סיכון, כי תנועה מוגבלת לכמה ימים מספיקה.
בעבודתי כאחות מיון ואחות טיפול נמרץ כוויות בבית החולים שיבא למדתי כמה מהר רקמה יכולה להידרדר כשהמחזור שלה נפגע, והתובנה הזו מלווה אותי בכל ביקור בית.

לדברי אחות גריאטרית ותיקה, "פצע לחץ לא נוצר בלילה אחד, הוא נבנה משעות קטנות רבות באותה תנוחה".
המשפט הזה מסביר למה המניעה נמצאת ביד המטפלים בבית ולא רק בידי הצוות הרפואי.
ההנחיה הבינלאומית למניעה וטיפול בפצעי לחץ, שפורסמה ב-2019 בשיתוף EPUAP, NPIAP ו-PPPIA, מדגישה שהערכת סיכון ובדיקת עור סדירה הן הבסיס לכל תוכנית מניעה.

איך מזהים פצע לחץ בעכוז לפני שהוא מחמיר?

הסימן הראשון הוא כתם אדום באזור שנלחץ, שנשאר אדום גם אחרי שהמטופל עבר לשכב על הצד.
בדיקה פשוטה: לוחצים קלות באצבע על האדמומיות.
עור בריא מחוויר ואז חוזר לצבעו, ואילו בשלב הראשון של הנזק האזור לא מחוויר.
אנשי מקצוע קוראים לזה "אריתמה שאינה מחווירה", והיא מעידה שהרקמה כבר נפגעה.

בודקים לא רק את העכוז עצמו אלא גם את עצם העצה, עצם הזנב, הישבן, בליטת הירך בצד, ובחלק מהמטופלים גם את העקבים.
בעור כהה האדמומיות קשה לזיהוי, ולכן מחפשים שינוי בצבע לעומת העור שמסביב, אזור חם או קר יותר למגע, נפיחות או קשיחות.

דרגה	מה רואים	מה עושים
דרגה 1	עור שלם עם אדמומיות שלא מחווירה בלחיצה	מסירים לחץ מיידית, מחליפים תנוחה, בודקים משטח תומך ומעקב יומי
דרגה 2	שלפוחית או פצע שטחי פתוח, בלי רקמה עמוקה	הערכה של אחות פצעים, בחירת חבישה, הפחתת לחץ קפדנית
דרגה 3	פצע עמוק עם חשיפת שומן	טיפול מקצועי ורציף בהוראה רפואית
דרגה 4	פצע עמוק שחושף שריר, גיד או עצם	פנייה דחופה לרופא וטיפול מקצועי צמוד

יש גם שני מצבים שאינם נכנסים לטבלה.
אזור כהה, סגול או בורדו שנראה כמו חבלה מצביע על נזק עמוק מתחת לעור שלם, ופצע מכוסה ברקמה צהובה או שחורה לא ניתן לדירוג לפני ניקוי.
בשני המקרים לא מחכים לראות מה יקרה.

איך מפחיתים עומס ומונעים החמרה בבית?

הפחתת העומס מורכבת ממספר פעולות קטנות שנעשות באופן עקבי.
אלה העיקריות:

• החלפת תנוחה: ברירת המחדל המקובלת היא כל שעתיים, אבל ההנחיה הבינלאומית מדגישה שהתדירות נקבעת לפי מצב העור, סוג המשטח ויכולת התנועה של המטופל. מי שהעור שלו כבר אדום זקוק להחלפה תכופה יותר.
• זווית של 30 מעלות: שוכבים על הצד בהטיה קלה, לא ב-90 מעלות, בעזרת כריות או טריז מקצף שמונחים מאחורי הגב ובין הברכיים. כך עצם הירך ועצם העצה לא נושאות את המשקל.
• ראש המיטה: כשאפשר, מגבילים את ההגבהה לכ-30 מעלות, מלבד זמן האוכל, כדי שהמטופל לא יחליק מטה ויסבול מכוחות גזירה.
• הזזה נכונה: מרימים מטופל בעזרת סדין או מגלשה ולא גוררים אותו על המזרן, כדי לא לשפשף את העור.
• ישיבה: מקצרים רצפי ישיבה, מעבירים משקל מצד לצד ומשתמשים בכרית מותאמת לכיסא גלגלים. כרית טבעת מתנפחת ("דונאט") אינה מומלצת, כי היא מגדילה את הלחץ בהיקף האזור.

משטח תומך נבחר לפי רמת הסיכון.
מזרן קצף ייעודי מתאים לסיכון נמוך עד בינוני, ומזרן אוויר מתחלף, המנפח ומרוקן תאים לסירוגין, מיועד למטופלים בסיכון גבוה או עם פצע קיים.
בכל מקרה סדין מקופל כמה פעמים מתחת למטופל מוסיף חום ולחות ואינו תחליף למשטח תומך.

לחות מטופלת בנפרד.
מחליפים חיתול מיד אחרי הרטבה, מנקים בעדינות בסבון נעים לעור, מייבשים בטפיחה ולא בשפשוף ומורחים משחת חסימה.
אם אי השליטה קשה, הרופא יכול להחליט על פתרון אחר, ובהוראה רפואית אני מבצעת הכנסת קטטר בבית.

גם תזונה משפיעה.
עור שלא מקבל מספיק חלבון, קלוריות ונוזלים מתקשה להחלים.
הכמויות נקבעות עם הרופא או עם דיאטנית, במיוחד אצל חולי סוכרת ומטופלים עם מחלות כרוניות.

בסוף כל יום כדאי לבדוק את העור באזורי הלחץ, לרשום מתי הוחלפה תנוחה ולצלם את האזור באותה זווית כדי לראות שינוי.
יומן קצר כזה עוזר לי מאוד כשאני מגיעה לביקור.

מתי פצע בישבן דורש אחות פצעים ואיך נראה הטיפול?

כדאי לפנות מיד כשיש שלפוחית, פצע פתוח או אדמומיות שלא ירדה אחרי יום או יומיים של הפחתת לחץ.
סימני זיהום הם חום מקומי, נפיחות, אדמומיות שמתרחבת, הפרשה מוגלתית וריח חריג.
חום גבוה, בלבול או החמרה פתאומית אצל מטופל מבוגר מחייבים פנייה למיון.

בביקור אני מעריכה את הפצע: מודדת, בודקת את עומקו, את הרקמה בקרקעית ואת כמות ההפרשה, ובודקת מה בתנאי הבית ממשיך לפגוע בעור.
אחר כך מנקים את הפצע בתמיסת מלח סטרילית ובוחרים חבישה שמתאימה למצבו.
פצע רטוב צריך חומר סופג, ופצע יבש צריך לחות מבוקרת.
אין חבישה אחת לכולם, וגם חבישה נכונה לא תעזור אם הלחץ ממשיך.
הסרת רקמה שאינה בת קיימא ומתן אנטיביוטיקה נעשים בהוראה ובאישור רפואי.

אני עובדת בשיתוף רופאים, ובהם רופא פנימי המתמחה בזיהומים, והטיפול נעשה בבית המטופל בציוד סטרילי ובהוראה רפואית.
את הידע אני מביאה מהמיון, מטיפול נמרץ כוויות ומהניהול של מרכז בריאות האישה בכללית, מרפאת קונקורד, וגם מההתמקצעות שלי בגיל השלישי ומקורסים ייעודיים.
אני זמינה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כי פצע לא מחכה לשעות הקבלה.

כשהפצע לא נסגר אחרי כמה שבועות, מדובר בפצע קשה ריפוי, והוא דורש בירור של הסיבות שמעכבות החלמה.
אצל חולי סוכרת יש גם פצע סוכרתי ופצעי עקב שדורשים תשומת לב מיוחדת.
בפצע ניתוחי שנפתח או שנדבק, זיהום אחרי ניתוח מטופל במקביל.

שאלות נפוצות

אלה שאלות שמטפלים בבית שואלים אותי הכי הרבה, מעבר למה שפירטתי למעלה.

האם כדאי לעסות את האזור האדום כדי לשפר את זרימת הדם?

לא.
עיסוי של אזור אדום מעל בליטה גרמית עלול להחמיר את הנזק ברקמה שכבר פגועה.
הדרך הנכונה היא להסיר את הלחץ ולאפשר לדם לחזור לאזור בעצמו.

כמה זמן לוקח לפצע לחץ בעכוז להחלים?

זה תלוי בדרגה ובמצב הכללי של המטופל.
אדמומיות של דרגה 1 יכולה להיעלם בימים ספורים כשמסירים את הלחץ, ואילו פצע עמוק עשוי להיסגר רק אחרי שבועות או חודשים.
לכן צריך לבדוק התקדמות בכל ביקור ולא להסתמך על תחושה.

האם מזרן אוויר מתחלף מספיק כדי לרפא פצע?

מזרן כזה מפחית לחץ, אבל לא מטפל בפצע עצמו.
עדיין צריך חבישה מתאימה, הערכה מקצועית, ניקיון ותזונה נכונה.
מזרן הוא כלי עזר, והוא לא מחליף טיפול.

מה עושים כשהמטופל מתנגד לשינוי תנוחה?

לעיתים הכאב או חוסר הנוחות הם הסיבה להתנגדות.
כדאי לתאם עם הרופא טיפול משכך לפני החלפת התנוחה ולהשתמש בכריות שמרגישות בטוחות.
אני מלמדת בני משפחה לבצע את ההחלפה בעדינות, וזה מפחית את החשש אצל שני הצדדים.

פצע לחץ בעכוז: איך עידית ארז, אחות פצעים וכוויות עד הבית, מלווה אתכם?

פצע לחץ בעכוז הוא בעיה שאפשר למנוע, ואם כבר נוצר, אפשר לעצור את ההחמרה כשמתחילים מוקדם.
שלוש פעולות עושות את ההבדל הגדול: בדיקת עור יומית, הפחתת לחץ עקבית עם משטח תומך ותנוחות נכונות, והפנייה לטיפול מקצועי ברגע שהאדמומיות לא חולפת או שנפתח פצע.

כשאני מגיעה אליכם הביתה, אני מעריכה את הפצע, מתאימה חבישה, מדריכה את המשפחה ומתאמת עם הרופאים.
אפשר ליצור קשר בכל שעה, ואני אענה כדי שנחליט יחד איך להמשיך.
אל תחכו עד שפצע לחץ בעכוז יעמיק.