פצע לחץ דרגה 4 טיפול: למה נדרש מעקב מקצועי ורציף?

פצע לחץ דרגה 4 טיפול מחייב מעקב מקצועי ורציף, כי זה פצע שחדר דרך כל עובי העור והשומן, ולעיתים עד השריר, הגיד או העצם.
חבישה ביתית רגילה לא תסגור אותו.
מה שמקדם החלמה הוא שילוב של ניקוי וחבישה שמותאמים לעומק ולהפרשה, הורדת לחץ מהאזור, תזונה עשירה בחלבון, מעקב אחר סימני זיהום ותיאום עם הרופא המטפל.
כל זה חוזר על עצמו שוב ושוב, לאורך שבועות ולעיתים חודשים.

אני עידית ארז, אחות פצעים וכוויות עד הבית, ואני מלווה מטופלים עם פצעי לחץ מתקדמים בבית, במסגרת שירות של אחות פרטית בבית.
הניסיון שלי כאחות מיון וכאחות טיפול נמרץ כוויות בבית החולים שיבא לימד אותי להעריך פצע עמוק במהירות ולזהות מתי הוא משתנה לרעה.
אם יש לכם בבית פצע כזה, צרו קשר ונקבע ביקור הערכה.

מה קורה לרקמה בפצע לחץ בדרגה הרביעית?

פצע לחץ נוצר כשלחץ מתמשך, לעיתים בשילוב עם חיכוך או גרירה של העור על המזרן, חוסם את אספקת הדם לרקמה.
כשהחסימה נמשכת, התאים מתים וקורה "נמק", כלומר מוות של רקמה.
בדרגה 4, לפי ההגדרה של הארגונים המקצועיים NPIAP ו-EPUAP, יש אובדן רקמה בעובי מלא, והפצע חושף פאסיה, שריר, גיד, רצועה, סחוס או עצם, או שאפשר למשש אותם ישירות.

בפועל מדובר בכתש עמוק.
בתחתיתו אפשר לראות רקמה צהבהבה ודביקה שנקראת "סלאף", או גלד שחור וקשה שנקרא "אסקרה".
לפעמים הפצע נראה קטן מבחוץ, אבל מתחת לעור יש חלל רחב או מעברים צרים ועמוקים (לכך קוראים "מנהרות").
לכן מדידת שטח הפנים לבדה מטעה: הפצע נמדד גם בעומק ובמעברים מתחת לקצוות.

המקומות השכיחים הם עצם העצה (אזור עצם הזנב), הירך מהצד, העקבים והעכוז.
הסיכון גבוה יותר אצל מטופלים מרותקי מיטה או כיסא גלגלים, אחרי פגיעה בחוט השדרה, עם דמנציה, תת תזונה, סוכרת או בריחת שתן שמרטיבה את העור.

מאפיין	דרגה 3	דרגה 4
עומק	עד השומן שמתחת לעור	עד שריר, גיד, סחוס או עצם
מה נראה בפצע	כתש, לעיתים עם סלאף	רקמה עמוקה חשופה, לעיתים עם אסקרה ומנהרות
סיכון לזיהום בעצם	נמוך יחסית	גבוה, ודורש מעקב צמוד
מעורבות רפואית	הערכה ותכנית טיפול	תיאום עם רופא, ולעיתים גם ניתוח

כשהפצע מכוסה כולו באסקרה, אי אפשר לדעת את עומקו האמיתי, ולכן הוא מוגדר כ"לא ניתן לסיווג" עד שהרקמה המתה תוסר.
זו עוד סיבה שההערכה הראשונה צריכה להיעשות בידי איש מקצוע ולא על פי מראה העור בלבד.

מה כולל פצע לחץ דרגה 4 טיפול בבית?

הטיפול בבית מתחיל בהערכה מסודרת.
אני מודדת אורך, רוחב ועומק, בודקת אם יש מנהרות, מתעדת את סוג ההפרשה, הריח והכאב, ומעריכה את גורמי הסיכון של המטופל, בין היתר בעזרת סולם "בראדן" (Braden), כלי נפוץ לדירוג הסיכון לפצעי לחץ.
התיעוד הזה מאפשר להשוות בין ביקור לביקור ולראות אם הפצע באמת מתקדם לכיוון החלמה.

אחרי ההערכה, כל ביקור כולל כמה שלבים קבועים:

• ניקוי הפצע בציוד סטרילי ובתמיסה מתאימה, בלי לפגוע ברקמה החדשה שנבנית בקרקעית.
• טיפול ברקמה מתה בהתאם להוראה הרפואית, כי רקמה כזו מזינה חיידקים ומעכבת סגירה.
• בחירת חבישה לפי מצב הפצע. פצע עמוק ומפריש מקבל לרוב חבישת אלגינט או הידרופייבר, חומרים סופגים שממלאים את החלל בעדינות ובלי להפעיל לחץ.
• הגנה על העור שסביב הפצע מפני רטיבות והתפרקות.
• בדיקת משטחי הישיבה והשכיבה, והתאמת תכנית לשינוי תנוחות.
• עדכון הרופא המטפל כשיש שינוי בפצע.

אין חבישה אחת שמתאימה לכולם, ואין לוח זמנים קבוע מראש.
בתחילת הטיפול הביקורים תכופים, ובהמשך התדירות משתנה לפי כמות ההפרשה, מצב הרקמה ויכולת המשפחה לשמור על תנאי הפריקה.
בחירת החבישה משתנה מביקור לביקור, בהתאם למצב הפצע.

הטיפול נעשה בבית המטופל, בציוד סטרילי ובהוראה רפואית.
זה חשוב במיוחד למי שהיציאה מהבית מסובכת עבורו, וגם מפחית חשיפה לחיידקים עמידים שנפוצים בסביבה של אשפוז.

מתי פצע לחץ מתקדם דורש רופא, ולמה ביקור אחד לא מספיק?

פצע בדרגה 4 לא משתפר בקו ישר.
יום אחד הוא נראה טוב, ושבוע אחר כך נפתחת בו מנהרה חדשה או מתחילה הפרשה מוגלתית.
מי שבודק אותו פעם בכמה שבועות פשוט מפספס את השינוי.
לכן המעקב הרציף הוא חלק מהטיפול עצמו ולא תוספת אליו.

הסימנים שמחייבים פנייה מיידית לרופא:

• אדמומיות שמתרחבת מסביב לפצע, חום מקומי או נפיחות.
• הפרשה מוגלתית או ריח רע חדש.
• החמרה בכאב, או כאב שמופיע אצל מי שלא הרגיש קודם.
• חום, צמרמורות, בלבול או חולשה פתאומית אצל קשיש. אלה יכולים להעיד על זיהום מערכתי, ואז פונים למיון.
• עצם שנראית או מורגשת בתחתית הפצע.

הסכנה הגדולה בדרגה 4 היא "אוסטאומיאליטיס", דלקת בעצם שמתחת לפצע.
לדברי רופא פנימי המתמחה בזיהומים, שאיתו אני עובדת בשיתוף פעולה, פצע שהגיע לעצם הוא כבר בעיה של העצם ולא רק של העור, והטיפול בו שונה בהתאם.
במקרים כאלה נדרשות בדיקות, לעיתים טיפול אנטיביוטי ממושך, ולפעמים גם ייעוץ של מנתח פלסטי כדי לשקול סגירה ניתוחית של הפצע.

כשפצע לא מתקדם גם אחרי כמה שבועות של טיפול נכון, אני לא ממשיכה באותה שיטה.
אני בודקת מה עוצר אותו: לחץ שלא הופחת באמת, תזונה חסרה, זיהום סמוי, או בעיית זרימה כמו כיב עורקי שמתלווה לפצע הלחץ.
אצל מטופלים עם סוכרת נבדק גם הקשר לפצע סוכרתי, ובמקרים שבהם ההחלמה מתעכבת מדובר כבר בטיפול בפצעים קשיי ריפוי, שדורש גישה רחבה יותר.

מה המשפחה יכולה לעשות בין הביקורים?

הביקור שלי הוא חלק קטן מהיממה.
שאר הזמן נמצא בידי המשפחה, ושם מוכרע הרבה מהתוצאה.
הדבר החשוב ביותר הוא להוריד את הלחץ מהפצע.
מי שרותק למיטה צריך לשנות תנוחה בדרך כלל כל שעתיים, ובהתאם לתכנית שאנחנו קובעים יחד.
מזרן אוויר מתחלף וכריות מתאימות מורידים לחץ, אבל לא מחליפים שינוי תנוחות.
כדאי להימנע מטבעת גומי עגולה (כרית סופגנייה), כי היא מרכזת את הלחץ סביב הפצע ולא מפזרת אותו.

הדבר השני הוא העור וההיגיינה.
עור רטוב משתן או מיציאות מתפרק מהר, והפצע מזדהם.
כשבריחת שתן היא הגורם, לפעמים הרופא ממליץ על פתרון מתמשך, ובמקרים כאלה אפשר לבצע הכנסת קטטר בבית בהתאם להוראה רפואית.
חשוב לא להסיר חבישה בלי לתאם, ולא להשתמש בקרמים או באבקות שלא הומלצו.

הדבר השלישי הוא תזונה ונוזלים.
ריפוי רקמה עמוקה צורך חלבון, קלוריות וויטמינים, ואצל קשישים רבים התיאבון נמוך.
כדאי להיעזר בדיאטנית קלינית.
כשיש התייבשות, הרופא יכול להורות על עירוי נוזלים בבית, וכשנקבע טיפול בזריקות, למשל אנטיביוטיקה, אפשר לבצע מתן זריקות בבית.

אני זמינה לשאלות גם בין הביקורים, ואם יש שינוי בפצע, עדיף לשלוח תמונה ולהתקשר מאשר לחכות ליום הבא.

שאלות נפוצות על פצע לחץ מתקדם

אלה השאלות שאני שומעת הכי הרבה ממשפחות בתחילת הטיפול.

האם פצע לחץ דרגה 4 יכול להחלים לגמרי?

כן, אבל זה תהליך ארוך.
חלק מהפצעים נסגרים בטיפול שמרני מתמשך, וחלק, בעיקר הגדולים והעמוקים, מצריכים ניתוח פלסטי.
התוצאה תלויה במצב הכללי של המטופל, ביכולת להוריד לחץ ובתזונה, ולכן אי אפשר להבטיח לוח זמנים מראש.

האם הפצע כואב?

לא תמיד.
מטופלים עם פגיעה עצבית, למשל אחרי פגיעה בחוט השדרה או עם נוירופתיה סוכרתית, עלולים לא להרגיש אותו בכלל.
כשיש כאב, אפשר לשלב משככים לפי הוראת הרופא ולבחור חבישות שנדבקות פחות, כדי שההחלפה תהיה נעימה יותר.
כאב שמתחזק פתאום הוא סימן שכדאי לבדוק זיהום.

האם אפשר להישאר בבית או שחייבים אשפוז?

במקרים רבים אפשר להמשיך בבית, בתנאי שיש מעקב צמוד, תנאי פריקה טובים ורופא שמעודכן.
אשפוז נדרש כשיש חשד לזיהום בעצם, סימני זיהום מערכתי, או צורך בניתוח.
ההחלטה מתקבלת עם הרופא ולא לבד.

מה כדאי לאכול כדי לעזור לפצע להחלים?

חשוב לאכול מזון עשיר בחלבון, כמו ביצים, מוצרי חלב, עוף, דגים וקטניות, ולהקפיד על שתייה מספקת.
אצל מי שאוכל מעט אפשר להוסיף תוספי תזונה ייעודיים לפי המלצת דיאטנית.
אצל חולי סוכרת בונים תפריט שמאזן גם את רמות הסוכר.

פצע לחץ דרגה 4 טיפול עם עידית ארז, אחות פצעים וכוויות עד הבית

פצע בדרגה הזאת הוא לא משהו שמסתדרים איתו לבד, וגם לא משהו שחייבים לעבור לבד.
מי שמקבל הערכה מסודרת, טיפול סטרילי, תכנית לפריקת לחץ ותיאום עם הרופא נמצא בעמדה טובה יותר לסגור אותו, או לפחות למנוע החמרה.

אני בונה לכל מטופל תכנית אישית שמתבססת על ניסיון קליני של שנים, על תואר ראשון בסיעוד ותואר שני במנהל מערכות בריאות, ועל התמחות בגיל השלישי.
אני מגיעה עד הבית, עובדת בשיתוף רופאים ומתעדת כל שינוי.
אם אתם מחפשים פצע לחץ דרגה 4 טיפול מקצועי ורציף בבית, התקשרו אליי היום ונתאם ביקור הערכה ראשון.