פצע לחץ דרגה 3 הוא פצע עמוק שבו העור אבד לכל עוביו והרקמה השומנית שמתחתיו כבר גלויה, אבל השריר, הגיד והעצם עדיין לא נחשפו.
פצע כזה לא נסגר מעצמו בעזרת חבישה פשוטה.
הוא דורש הסרה של רקמה מתה, הפחתה אמיתית של הלחץ שיצר אותו, מעקב אחר זיהום ותוכנית טיפול שנבדקת מדי שבוע, בהוראת רופא.
אני עידית ארז, אחות פצעים וכוויות עד הבית.
עבדתי כאחות מיון וכאחות טיפול נמרץ כוויות בבית החולים שיבא, וניהלתי את מרכז בריאות האישה בכללית, מרפאת קונקורד.
היום אני מביאה את אותה רמת קפדנות לבית המטופל, עם ציוד סטרילי ובשיתוף רופאים.
במאמר הזה אסביר איך מזהים את הדרגה, במה היא שונה מהדרגות שלידה, איך נבנית תוכנית טיפול ומתי חייבים לעבור למסגרת רפואית.
אם אתם מחפשים אחות פרטית בבית, ליווי בטיפול בפצעי לחץ או טיפול בפצעים קשיי ריפוי, אני זמינה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
צרו קשר ואגיע לבדוק את הפצע.
מה זה פצע לחץ דרגה 3 ואיך מזהים אותו?
הסיווג המקובל בעולם הוא של הפאנל האמריקאי למניעת פצעי לחץ (NPIAP).
לפיו דרגה 3 היא אובדן עור בכל העובי.
בפועל רואים "מכתש": פצע עם שוליים ברורים, שבתחתיתו שכבת שומן צהובה-לבנבנה.
אין חשיפה של שריר, גיד או עצם, ואם הם נראים, כבר מדובר בדרגה 4.
בקרקעית הפצע אפשר למצוא "סלאף", רקמה מתה בצבע צהוב או חום שנראית דביקה ומכסה חלק מהפצע.
לפעמים יש גם "חתרות", כלומר חלל מתחת לשולי העור הבריא שנוצר כשהרקמה נהרסת מתחת לפני השטח, או "מנהרות", תעלות צרות שנמשכות מהפצע פנימה.
פצע שנראה קטן מבחוץ עלול להיות גדול בהרבה מתחת לעור, ולכן אני תמיד בודקת בעדינות את הקצוות ומודדת עומק, ולא רק אורך ורוחב.
פצעי לחץ נוצרים במקומות שבהם העצם קרובה לעור: עצם העצה בעכוז, העקבים, הירכיים והישבנים.
הגורמים הנפוצים הם שכיבה או ישיבה ממושכת, חיכוך וגרר של העור על המצע, לחות מתמדת מהזעה או משתן, תזונה לקויה, סוכרת וירידה בתחושה.
כלי הערכה מקובל לזיהוי מטופלים בסיכון הוא סולם "ברדן" (Braden), שמדרג תחושה, לחות, פעילות, תנועתיות, תזונה וחיכוך.
פרט אחד חשוב למי שמלווה מטופל: פצע שהגיע לדרגה 3 ומתחיל להחלים לא "חוזר" לדרגה 2 בתיעוד הרפואי.
הוא נשאר פצע לחץ דרגה 3 שמחלים, והשיפור נמדד בהקטנת השטח והעומק ובשיפור מראה הרקמה.
במה הוא שונה מפצע לחץ בדרגה 2 ובדרגה 4?
ההבדל בין הדרגות קובע את הטיפול ואת דחיפות הפנייה לרופא, ולכן שווה להכיר אותו.
הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים.
| מאפיין | דרגה 2 | דרגה 3 | דרגה 4 |
|---|---|---|---|
| עומק | אובדן חלקי של העור | אובדן עור בכל העובי | אובדן רקמה נרחב |
| מה רואים | שלפוחית או פצע שטחי ורדרד | מכתש עם שומן גלוי, לעיתים סלאף | פצע עמוק, לעיתים עם חתרות ומנהרות |
| מה חשוף | אין שומן גלוי | שומן, ללא שריר, גיד או עצם | שריר, גיד או עצם |
| אופי הטיפול | הפחתת לחץ, חבישה מגנה, טיפול בעור | ניקוי רקמה מתה, מילוי החלל, מעקב אחר זיהום | מעורבות רפואית צמודה, לעיתים התערבות כירורגית |
בדרגה 2 עדיין אפשר להחלים מהר יחסית אם מסירים את הלחץ בזמן.
בדרגה 3 כבר נפגעה שכבת השומן, ושם ההחלמה דורשת בניית רקמה חדשה מלמטה כלפי מעלה, תהליך שנמשך שבועות ולעיתים חודשים.
בדרגה 4 הסיכון לזיהום בעצם גבוה, והטיפול כמעט תמיד כולל צוות רפואי רחב.
פירטתי על כך במאמר על פצע לחץ דרגה 4, שמסביר למה נדרש מעקב רציף.
יש גם מצב ביניים שחשוב להכיר: פצע שכולו מכוסה ברקמה שחורה או צהובה עבה שמסתירה את קרקעית הפצע.
אי אפשר לקבוע את הדרגה שלו עד שהרקמה המתה מוסרת, והוא נחשב "בלתי ניתן לסיווג".
אני לא מנחשת דרגה בעיניים עצומות, ובמקרים כאלה מתאמת עם הרופא המטפל.
איך בונים תוכנית טיפול מתאימה בבית?
תוכנית טיפול טובה מתחילה בהערכה ולא בחבישה.
בביקור הראשון אני מודדת אורך, רוחב ועומק, מתעדת בצילום, בודקת את קרקעית הפצע, את כמות ההפרשה, את הריח ואת העור שמסביב, ושואלת על תרופות, מחלות רקע, ערכי סוכר ותזונה.
הנתונים האלה הם נקודת הייחוס שאליה משווים בכל ביקור.
אחר כך מגיעים ארבעה צירים שעובדים יחד:
- הפחתת לחץ: בלי זה כל חבישה מתקדמת תיכשל. מדובר במזרן או מעטה מזרן להפחתת לחץ, כרית מתאימה לכיסא, הרמת עקבים מהמצע ושינוי תנוחה לפי תוכנית שמותאמת למטופל. מומלץ להטות את הגוף בזווית של כ-30 מעלות ולא לשכב ישירות על הצד, ולהרים את ראש המיטה רק כמה שצריך, כי הישיבה למחצה יוצרת גרר על עצם העצה.
- ניקוי והכנת הפצע: ניקוי בתמיסת מלח, והסרה של רקמה מתה ב"דברידמן" (ניקוי רקמה מתה שמעכבת החלמה) בהתאם להוראת הרופא ולהערכה הקלינית.
- בחירת חבישה לפי מצב הפצע: פצע מפריש מקבל חבישת "אלגינט" או "הידרופייבר" (חבישות סופגות שמיוצרות מסיבים) שממלאות את החלל בעדינות, ופצע יבש מקבל "הידרוג'ל" (ג'ל לח שמרכך את הרקמה). חבישת קצף מגינה על העור בשוליים. אין חבישה אחת שמתאימה לכולם, ובמאמר על בחירת חבישה לפצע מורכב הרחבתי על כך.
- תמיכה בגוף כולו: חלבון וקלוריות מספיקים, שתייה, ובקרת סוכר אצל חולי סוכרת. כשהתזונה חלשה, הפצע מתעכב גם בטיפול מדויק, ולכן לעיתים אני ממליצה להיוועץ בדיאטנית קלינית.
שבוע אחרי שבוע אני מודדת מחדש.
אם אחרי שבועיים עד ארבעה שבועות אין שיפור מדיד בגודל, בעומק או במראה הרקמה, אני לא ממשיכה באותה תוכנית.
אני בודקת אם הלחץ באמת הוסר, אם יש זיהום סמוי, ואם הגיע הזמן לשקול אפשרויות נוספות עם הרופא, כמו טיפול בלחץ שלילי או הערכה כירורגית.
הטיפול בבית מתאים במיוחד למי שמרותק למיטה או מתקשה להגיע למרפאה, כי הנסיעה עצמה היא מקור ללחץ וחיכוך.
הצוות המשפחתי מקבל ממני הדרכה פשוטה: איך להזיז את המטופל בלי לגרור, איך לבדוק את העור בכל בוקר, ואילו סימנים מחייבים טלפון מיידי.
מתי חייבים לפנות לרופא ולא להישאר בטיפול ביתי?
טיפול ביתי אינו תחליף להערכה רפואית כשיש סימנים של זיהום או החמרה.
הסימנים שמחייבים פנייה דחופה: חום, אדמומיות שמתפשטת סביב הפצע, נפיחות וחום מקומי, הפרשה מוגלתית או ריח חריף, כאב שמתגבר, רקמה שחורה חדשה, קרקעית שנעשית עמוקה במהירות, ובקרב קשישים גם בלבול פתאומי או חולשה כללית שלא מוסברת.
לדברי רופא פנימי המתמחה בזיהומים שאני עובדת איתו, פצע עמוק שלא מתנקה מרקמה מתה הוא סביבה נוחה במיוחד להתרבות חיידקים, וככל שמאחרים לזהות זיהום, כך הוא עלול לחדור עמוק יותר.
בפועל, כשאני רואה סימנים כאלה, אני מעבירה את הממצאים לרופא, ובהתאם להוראתו מתבצעים הטיפולים המתאימים.
אם נקבע טיפול אנטיביוטי, אפשר לעיתים לתת אותו בבית, באמצעות עירוי או מתן זריקות.
יש מצבים שבהם צריך להגיע למיון או לרופא מיד: כשנחשפת עצם או גיד, כשיש חום גבוה, או כשהמטופל סוכרתי וערכי הסוכר קופצים.
פצע לחץ בעקב או ברגל אצל חולה סוכרת דורש זהירות מיוחדת, כי הזרימה והתחושה בכף הרגל לרוב כבר פגועות.
על כך כתבתי בהרחבה בעמוד על פצע סוכרתי.
שאלות נפוצות על פצעי לחץ מדרגה 3
אלה השאלות שמשפחות שואלות אותי הכי הרבה בביקור הראשון.
האם פצע לחץ דרגה 3 יכול להחלים לגמרי?
כן, כשהלחץ מוסר, אין זיהום והגוף מקבל תזונה מספקת.
הפצע מתמלא ברקמה חדשה מקרקעיתו ואחר כך העור נסגר מהשוליים.
הצלקת שנוצרת חלשה מהעור המקורי, ולכן המקום נשאר רגיש ללחץ גם אחרי הסגירה וצריך להמשיך להגן עליו.
האם אפשר למרוח משחה או קרם ביתי?
אני ממליצה שלא להניח על פצע עמוק קרמים, שמנים או תכשירים שלא נקבעו בהוראה.
הם יכולים לספוג לחות, לעכב ריפוי או לטשטש סימני זיהום.
הבחירה בחומר הנוגע בפצע צריכה להתבסס על מצב קרקעית הפצע.
מה לעשות כשהמטופל מתנגד לשינוי תנוחה?
מנסים להסביר, מציעים תנוחות נוחות יותר ומשלבים כריות תמיכה.
אם יש כאב, מטפלים בו לפני השינוי, בתיאום עם הרופא.
תנוחות קצרות ותכופות עדיפות לעיתים על שינוי ארוך שהמטופל מתנגד לו.
האם הרפלקסולוגיה או טיפול משלים יכולים לעזור לפצע?
לא כתחליף לטיפול בפצע.
אצל מטופלים כרוניים וחולי סוכרת אני משלבת רפלקסולוגיה בהקשר טיפולי בלבד, להקלה ולהרפיה, תמיד לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו.
פצע לחץ דרגה 3 עם עידית ארז, אחות פצעים וכוויות עד הבית: איך מתקדמים?
הנקודות המרכזיות: זהו פצע עמוק שדורש הערכה מדויקת, הסרת לחץ אמיתית, חבישה שמותאמת למצב הפצע ולא לשם המוצר, ומעקב שבועי עם מדידות.
הטיפול בבית אפשרי ויעיל כשיש הוראה רפואית ותיאום עם רופאים, ואין להתמהמה כשמופיעים סימני זיהום.
הניסיון שלי כאחות מיון, כאחות טיפול נמרץ כוויות בשיבא וכמנהלת מרכז בריאות האישה בכללית, בשילוב תואר ראשון בסיעוד ותואר שני במנהל מערכות בריאות, מאפשר לי לנהל את הטיפול כמכלול.
אני עובדת בציוד סטרילי, בהוראה רפואית ובשיתוף רופאים, ויש לי גם התמקצעות בגיל השלישי וקורסים ייעודיים.
אם אתם מטפלים בקרוב משפחה עם פצע לחץ דרגה 3, או חושדים שפצע שנראה קטן הוא בעצם עמוק, פנו אליי ואגיע אליכם הביתה לבדיקה והתוויית תוכנית טיפול.
אני זמינה בכל שעה.
